נטאליזומאב (Natalizumab) הוא טיפול יעיל במיוחד לחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פעילה מאוד (RRMS) וניתן באמצעות עירוי או מתן תת עורי המציע חלופה נוחה יותר, אך נתונים מהעולם האמיתי המשווים בין יעילות שתי הדרכים מוגבלים.
עוד בעניין דומה
במאמר שפורסם בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders, חוקרים בחנו תוצאים קליניים בקרב חולים שקיבלו נטאליזומאב תת עורי.
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ותצפיתי שכלל 63 מטופלים שקיבלו 300 מ״ג נטאליזומאב תת עורי ובחנו את התוצאים שכללו את שיעור ההתקפים השנתי (ARR), מדד EDSSי(Expanded Disability Status Scale) ופעילות נגעים חדשים ב-MRI.
בקרב 55 מטופלים שהשלימו לפחות 12 חודשי מעקב, שיעור ה-ARR היה 0.03. 94% מהמטופלים נותרו ללא התקפים ו-85% שמרו על יציבות או שיפור במדדי ה-EDSS לאחר 12 חודשים. בנוסף, לא נצפו נגעי MRI חדשים בכל הקוהורטה (n=55) לאחר התחלת הטיפול התת עורי. כמו כן, לא דווחו אירועי בטיחות משמעותיים. היעילות היתה דומה בין מטופלים נאיביים לטיפול לבין כאלה שעברו מהטיפול בעירוי למתן תת עורי.
מסקנת החוקרים היתה כי הטיפול בנטאליזומאב תת עורי מציג יעילות גבוהה ושיעור יציבות קלינית מרשים במגוון פרמטרים, כולל שיעור התקפים, פעילות נגעים ב-MRI ו-EDSS. בהתחשב בנוחות הגבוהה של מתן הטיפול והיעדר פערים ביעילות לעומת מתן ורידי, לטיפול זה עשוי להיות תפקיד משמעותי בשיפור הנגישות וההתמדה בטיפול בחולי RRMS פעילה מאוד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות