במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את הקשר בין רמות לקטט לאחר ניתוח כריתת ושט זעיר פולשנית לבין דליפה אנסטומוטית שמהווה סיבוך עיקרי לאחר הניתוח. הם התמקדו במשמעות הלא ברורה של רמות לקטט מוגברות לאחר הניתוח.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Surgical Oncology, החוקרים ביקשו להעריך כיצד רמות הלקטט בסרום יכולות לחזות את הסיכון לדליפה אנסטומוטית בחולים שעוברים כריתת ושט זעיר פולשנית.
החוקרים איתרו 583 חולים, מתוכם 8.9% (52 חולים) פיתחו דליפה אנסטומוטית, כאשר ההתחלה החציונית של הדליפה התרחשה ביום העשירי שלאחר הניתוח (טווח בין-רבעוני: 7-13 ימים). רמות הלקטט בסרום נמדדו מיד לאחר הניתוח ובבקרים שלאחר מכן (ימים 1, 2, 3 ו-4 לאחר הניתוח). כמו כן, החוקרים העריכו את הגורמים הקשורים לדליפה אנסטומוטית באמצעות ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית.
מתוצאות המחקר עולה כי רמות הלקטט בסרום היו גבוהות יותר באופן מובהק בחולים עם דליפה אנסטומוטית מאשר באלה ללא מרגע לאחר כריתת הוושט ועד ליום השלישי שלאחר הניתוח. רמות גבוהות של לקטט ביום 2 שלאחר הניתוח היו מנבא בלתי תלוי להתרחשות דליפה אנסטומוטית, עם יחס סיכויים של 11.9 (רווח בר סמך 95%, 4.04 עד 17.3, P < 0.001).
מטופלים עם רמות לקטט גבוהות יותר חוו גם דליפה אנסטומוטית חמורה יותר (P < 0.001), הופעה מוקדמת יותר של דליפה אנסטומוטית (P = 0.054) ומשכי טיפול ארוכים יותר עבור דליפה אנסטומוטית (P = 0.037) בהשוואה לאלה עם רמות לקטט נמוכות יותר.
החוקרים סיכמו כי רמות גבוהות של לקטט לאחר כריתת הוושט קשורות באופן מובהק להתרחשות של דליפה אנסטומוטית. באופן ספציפי, רמות הלקטט ביום 2 שלאחר הניתוח יכולות לחזות באופן מובהק את ההתפתחות של דליפה אנסטומוטית, מה שמצביע על כך שניטור רמות אלו יכול להיות חיוני לזיהוי מוקדם וניהול של חולים בסיכון לסיבוך חמור זה.
מקור:
תגובות אחרונות